"כך חגגו את פורים גם אז, ביום בוא אילנו השיירה, אותה שיירה שהלכה אחר כך ליחיעם...
למחרת, בעצם הצהריים, בהיות השמש בוהקת על עולם זורח ופורח - ניתזו לחלל יום החורף החמים, צלילים של נפץ. חפזנו כולנו החוצה... ראינו איך נדלקות שלהבות כפיסות-נייר במרחב המתגוון ירוק וחום, ירוק וחום, וידענו אז כולנו שהשיירה שם, שבן עמי שלנו שם שעולים בלהבה ההיא שפעי-חיים יקרים ללא שילומים..."
כך כתבה מכבית בן-ברק, חברת קיבוץ חניתה, ביום השנה החמישי להתקפה הקשה על שיירת האספקה שעשתה את דרכה לקיבוץ יחיעם הנצור ב- 27 במארס 1948.
 |
| הוסף כיתוב |
הם מעבירים אספקה גדולה וחיונית למצובה, חניתה ואילון.
למחרת היום ב-27 במארס יצאה שיירת האספקה ליחיעם. בסמוק לכפר אל- כבריתה (כברי, כיום) נתקלה השיירה במארב של ערביי האזור שפתחו עליהם באש עזה. בקרב הקשה נהרגו 47 מתוך 90 לוחמי השיירה , ביניהם המפקד בן עמי פכטר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה